פרידמן נ' לביטוח בע"מ

החלטה

1.התובע, יליד 1969, נפגע בתאונת דרכים מיום 30.8.2012 ולפניי בקשה מטעמו למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה.

2.בהתייחס לתנאי מינויו של מומחה בתביעה כגון דא מציין בית ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09):

"...הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (ראו רע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ (23.03.06). אכן, כיון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת התביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם 25.02.91). עם זאת, אין לרוקן מתוכן את הדרישה לקיומה של ראשית ראיה לקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה...על הבדיקה להיעשות בזהירות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. על בית המשפט להפעיל שיקול דעת, לבחון את סבירות היתכנותו של קשר סיבתי ולנמק את החלטתו. בקשה למינוי מומחים אינה משמשת כלי לדייג ראיות רפואיות שאין להן אחיזה".

כן נדרש התובע להצביע על רצף טיפולי מאז יום התאונה ואין הוא יכול להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע, שכן יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן. (ראה בש"א (ת"א) 162324/05 שטרן מינה נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" )14.6.05) וכן בת.א (ת"א) 123459/00 ליבוביץ עדי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (15.7.04))

3.לבקשה דלפניי צורפו שני מסמכים רפואיים הסמוכים למועד התאונה, האחד מיום הארוע, והשני מיום 2.9.12. בשלב מאוחר יותר צרף התובע אישור על דוח סיכום טיפולי פיזיותרפיה מיום 11.2.2013.

ביום הארוע, פנה התובע ל"ביקור רופא" והתלונן על כאבים ברגליים ובראש. בבדיקה נמצא כי לתובע הגבלת תנועות וכאבים במישוש. הומלץ לתובע להיבדק אצל אורטופד במידת הצורך ולהעזר במשככי כאבים.

ביום 2.9.12 פנה התובע למרפאה והתלונן על כאבי גב תחתון וצלעות משמאל. בבדיקה נמצא כי לתובע הגבלה בתנועות ע"ש גבי ורגישות במישוש מעל הצלעות בצד שמאל.

צילומי חזה וצלעות העלו כי אין עדות לשבר וצילום ע"ש מותני – ספונדילוזיס.

התובע החל לבצע טיפולי פיזיותרפיה ביום 4.9.12 ולפי דוח סיכום הטיפול מיום 11.2.2013, לאחר שביצע 16 טיפולים בפועל, אין בנמצא לתובע הגבלת תנועות.

4.בהתאם לדוח סיכום טיפולי הפיזיותרפיה לפיו לתובע לא נותרה הגבלת תנועה, ולאור והתיעוד הדליל בתיק, והעובדה כי לא הוצג, מטעם התובע, כל מסמך רפואי מאז 11.2.2013 (תאריך בו סיים התובע טיפולי הפיזיותרפיה בהצלחה למעשה), סבורה אני כי אין ראשית ראייה המצדיקה המינוי המבוקש ואין בנמצא אף רצף טיפולי הולם ומשכך לא מצאתי לנכון להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

5.אשר למינוי המבוקש בתחום הנוירולוגי, לאחר עיון בתיעוד הרפואי אשר צרף התובע, סבורתני כי וכטענת הנתבעת, יש לדחות אף בקשה זו. אין בנמצא ולו צלה של ראשית ראייה כנדרש בפסיקה למינוי מומחה רפואי בתחום זה, כמו גם רצף טיפולי כנדרש.

יאמר כי לא היה מקום מלכתחילה להגשת בקשה זו, אשר אינה נתמכת ולו במסמך בודד.

6.בהינתן האמור ממליץ בית המשפט כי ב"כ הצדדים יבואו בדברים בינהם לאלתר בנסיון לגבש הסכמה לסילוק מחוץ לכתלי בית המשפט ואך ככל שלא יצלח נסיונם, יפעלו להגשת תחשיבי נזק על בסיס התיעוד הקיים בתיק וכדלקמן:

התובעת תגיש תחשיב נזק בתוך 30 ימים והנתבעת בתוך 30 ימים נוספים. לתחשיבים יצורפו המסמכים עליהם מבקשים בעלי הדין להסתמך ואלו יסומנו בסימון שיצוין בתחשיב.

ניתנה היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: